קודם כל, לא משנה מה קורה, אני אוהב אתכם אותו הדבר:
- אני שונא לארוז תיקים וללכת בין בתים
- לא כל מהמורה בכביש היא תוצאה של הגירושים, אז תפסיקו להאשים את עצמכם בכל דבר
- אל תשתפו אותי בריבים שלכם. אני לא צריך לדעת כל פרט מלוכלך, במיוחד כשאני מספיק בוגר כדי להבין את מה שאתם אומרים
- כשזה נוגע לבני זוג חדשים אני רכושני כלפיכם. אם במשך הזמן אשתכנע שהם שווים את זה, אהיה נחמד יותר
- אני רוצה שתתאמצו יותר כדי לראות אותי. פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני זה לא מספיק, והאמת מבאס אותי כשזה נראה שלא אכפת לכם
- כשאתם מנהלים ביניכם תחרות מי קונה לי יותר מתנות או לוקח אותי לטיולים, זה גורם לי להרגיש לא בנוח
- אבל אל תדאגו, אני אוהב לחגוג שני ימי הולדת!
- כשאני בבית של אחד מכם אני מתגעגע לבית השני, אבל לא בגלל שלא כיף לי איתכם אלא בגלל שאני אוהב את שניכם
- כשאני נמצא בערב חג אצל אחד מכם אני כל הזמן חושב על ההורה שלא נמצא לידי סביב שולחן החג ומקווה שטוב לו
- תפסיקו לנסות להוציא ממני מידע על מה קורה בבית השני, הבית השני זה לא ‘אויב’ ואני לא ‘איש קשר’ – זה לא פייר להעמיד אותי במצב הזה
- בבקשה תענו לשיחות שלי גם אם זה לא היום שלי איתכם, גם ככה המרחק מכם מספיק קשה לי
- אני יודע שלהיות הורה יחיד זה לא פשוט, ואל תדאגו, אני מבין את זה שגם לכם יש ימים קשים
- אף אחד לא אוהב לחיות באווירה של “אנחנו-נגדם”, אז תעשו מאמץ להפוך את זה לסיטואציה של כולנו יחד. לא חייבים להיות נשואים כדי לעבוד כצוות
- אני לא המטפל שלכם. בבקשה תפנו לעזרה מקצועית או לחבר טוב כדי שינחמו אתכם, כי אני לא יודע מה לעשות
- כדי שהשינויים יהיו לי יותר קלים, קחו לאט את מערכות היחסים החדשות שלכם ובבקשה אל תכירו לנו בני זוג חדשים עד שתהיו מאד רציניים לגביהם
- אני מאד אשמח אם תבואו שניכם לאירועים מיוחדים בבית הספר, גם אם זה לא “היום שלכם”
- בבקשה אל תריבו ותצעקו בנוכחותי. הרי הסיבה לגירושים שלכם היתה כדי להמנע מכל זה
- אני יודע שהגירושים שלכם היו בעקבות סיבה כלשהי אבל זה לא אומר שאני רוצה לדעת בדיוק מהי
- אני לא אוהב לראות אתכם בוכים, כי אז אני רוצה לשנות את זה ולגרום לכם להרגיש יותר טוב אבל אני לא יודע איך
- הרגעים שיש לי איתכם הם רגעים מאד חשובים לי, בבקשה אל תבזבזו אותם על מרירות ותסכול
- אני יודע שזה לא פשוט לכם כשאתם פועלים יחד ומתנהגים בצורה יפה אחד לשני. תודה על זה שאתם מתאמצים ככה בשבילי
- אל תשתמשו בי כטיעון בריבים שלכם, במיוחד כשאתם עושים זאת כדי לפגוע אחד בשני. זה גורם לי להרגיש שאני הסיבה לריב שלכם וזה לא הוגן
- גם אני מאד עצוב בעקבות הגירושים שלכם אבל באופן שונה לחלוטין מכם, נסו לזכור את זה יותר כשאני נכנס להתקף זעם או אומר דברים לא יפים
- אל תעמידו אותי במצב שבו אני צריך לבחור ביניכם
- אל תתנו לי להרגיש אשם כי אני נהנה אצל ההורה האחר. זה לא אומר שאני אוהב אתכם פחות, זה רק אומר שאני לא אומלל – וזה טוב, לא?
ואגב, הגירושים שלכם לא גורמים לי לאהוב אתכם פחות.