ניכור הורי – הגיהינום של גירושים בקונפליקט גבוה- מה זה? ומה אפשר לעשות?

ניכור הורי – הגיהינום של גירושים בקונפליקט גבוה- מה זה? ומה אפשר לעשות?

כתבו: העמותה למאבק בניכור הורי בישראל.

הצורך של ילדים אשר הוריהם עוברים גירושין הוא ליחסים בריאים וחזקים עם שני הוריהם, תוך שמשאירים אותם מחוץ לסכסוך.
בגירושין בקונפליקט גבוה, לעיתים מגיעים למצבי קצה, בהם הילדים הופכים לכלי נשק במאבק. במצבים אלו נראה ילדים שמתנתקים מהורה אחד.
ניכור הורי קורה בכ 10% ויותר ממקרי הגירושין ויכול לקרות לאימהות או לאבות, לדתיים, לחילונים, ללהט”בים… לכולם.

מצב של ניכור הורי הוא הגיהינום והפחד הגדול של כל מי שחושב על גירושים, אבל בואו נזכור שבראש ובראשונה הפגיעה היא בילדים עצמם, ובהמשך ההתפתחות הנפשית התקינה שלהם; כמו שבנהיגה ברכב חגורת הבטיחות חיונית לילדים, כך יחסים עם שני הורים הם חגורת הבטיחות הנפשית של ילדים בגירושים.

במצב של ניכור הורי מתקיימים ניצול ומניפולציה של הילדים לשנאת אחד ההורים, ע”י שטיפת מוח, “תכנות המיינד” ועוד. זהו מצב הו הורה אינו יכול להתנתק מהקונפליקט הזוגי ורותם את ילדיו לתוך הקונפליקט (לעיתים אף בלי להיות מודע לכך), זהו ההורה המועדף או ההורה המנכר.
התוצאה: התנתקות ודחיה של הילד כלפי ההורה המנוכר (הורה ה”מטרה”), הילד בוחר בראייה מקוטבת, ומתחולל תהליך של דמוניזציה להורה המנוכר: כולו רע (בעוד ההורה המועדף כולו טוב). הילד מאבד דמות הורית אוהבת מכילה ויכולה.

“ניכור הורי קורה כאשר הורה אחד נותן לילד רשות לשבור את ליבו של ההורה השני ” (דר’ איימי בייקר)

ההשפעות של ניכור הורי על ילדים, העולות ממחקרים רבים הן: ביטחון והערכה עצמית נמוכים, דיכאון, חוסר יכולת לתת ולקבל אהבה, בעיות בבניית מערכות יחסים בבגרות, שנאה עצמית, תחושת אשמה מודחקת.
ילדים בניכור הורי בוחרים או מוטים להאמין שההורה המנוכר אינו אוהב אותם. הם לומדים שכח ואלימות הם דרך לגיטימית ביחסים בינאישיים, הם לומדים להשתמש במניעת אהבה כמניפולציה במערכות יחסים, הם מפתחים חוסר אמון כללי וחשדנות.
נמצא  גם  שקיימת העברה בין דורית ( סיכון גבוה שילדיהם יהיו מנוכרים או מנכרים גם הם).

 

איך מתנהג ילד בניכור הורי?

  1. מקטין את ההורה המנוכר (המטרה) – בתפיסות, התנהגות, פגיעה, תוקפנות.
  2. מציג סיבות לא ברורות לניתוק הקשר (חלשות, אבסורדיות).
  3. תפיסות אבסולוטיות- ההורה המועדף ייתפס ויתואר כטוב בלבד וההורה המנוכר כרע בלבד.
  4. אין רגשות חרטה על הפגיעה בהורה המנוכר, אין יכולת הזדהות או אכפתיות (חוסר אמביוולנציה בנתק מהורה מיטיב).
  5. הילד מקבל תמיכה ללא עוררין מההורה המנכר.
  6. הילד משתמש במילים ושפה שאינם אופייניים לו.
  7. הילד אומר שהכל בהחלטתו ועל דעתו (“חשיבה עצמאית”).
  8. הניכור הוא כלפי ההורה, משפחתו המורחבת וחבריו.

אפשר להסתכל על ילד בניכור הורי כמו על מאמין בכת, גם כאן יש אמונה והערצה עיוורת למנהיג כריזמטי, התמסרות מוחלטת, הרחקה ומחיקה של גורמים חיצוניים. הילד שבוי בתפיסות ואמונות, ומצהיר שזו בחירתו בלבד.

 

אז מה ילדים עוברים, מה הם מרגישים, מהי דינמיקת הניכור מהצד שלהם?

מנגנון ההקשרות (Attachment System), הוא מנגנון הטבוע בכל תינוק. מנגנון בסיסי, בראשיתי והישרדותי. נועד לגרום לנו לרצות להיות בקשר קרוב עם הורינו. מנגנון זה התפתח אבולוציונית על מנת לאפשר לנו לשרוד. המנגנון טבוע בנו נוירולוגית במוח.
מנגנון ההיקשרות כל כך חזק כך שגם במקרים של הורה אלים, בהם ההורה מכה את הילד והוחלט להרחיק את הילד מההורים, הילד מתנגד בתוקף, מאשים את עצמו ומגן על ההורה המתעלל ובלבד שישאירו אותו עם אותו הורה.
מנגנון ההיקשרות מפסיק לתפקד רק לצורך הישרדותי, במקרים של גילוי עריות ו/או אלימות פיזית קשה ובמקרים של התעללות המתמשכת לאורך זמן
במקרה של ניכור הורי מנגנון ההיקשרות חדל לתפקד היות והילד נאלץ לוותר על קשר עם אחד מהוריו משום שאינו מסוגל לשרוד רגשית עם הלחץ המופעל עליו.
ההחלטה לנתק את הקשר עם ההורה המיטיב באה לכאורה מצדו של הילד אך הוא הובל להחלטה זו על ידי ההורה המנכר.

למה זה קורה? מה רוצה הילד?

הילד רוצה שקט נפשי. הוא רוצה שיעזבו אותו בשקט ולא יערבו אותו במלחמות העולם של הוריו.
כאשר אחד ההורים מכניס את הילד לביצת הסכסוך, מכוון אותו לנאמנות טוטאלית, או גורם לו להרגיש רע באם הוא מפגין חיבה או שומר על קשר עם ההורה השני, הילד, על מנת להגן על עצמו מנטאלית, מעדיף לנתק קשר מהורה המטרה על מנת לשמור על שקט מצד ההורה המנכר.
במילים אחרות – מרגיש שהוא חייב לבחור צד, ומוכרח למחוק את הצד השני.

בתוך המצוקה הקשה של הילד, הילד מחליט לנטוש את ההורה עליו הוא סומך ובו הוא בוטח היות ויש ביטחון וידיעה לא מודעת שאותו הורה מנוכר תמיד יאהב אותו ותמיד יקבל אותו בחזרה בזרועות פתוחות.
לגבי ההורה המנכר, הילד בחרדה שאם יישאר בקשר עם הורה המטרה, הוא יאבד את ההורה המנכר. ההורה המנכר יעניש אותו בניתוק קשר.

אז מה עובר על הילד? הילד אט אט מנתק קשר עם ההורה המנוכר עד לניתוק קשר טוטאלי. אין מפגשים. אין שיחות טלפון. הילד חוסם את אותו הורה בוואצאפ ובפייסבוק. הילד מוחק את ההורה המנוכר מחייו.

יש רק בעיה אחת. אותו הורה היה הורה מיטיב לאורך שנים רבות, איך הילד מצליח לחיות עם כך שהוא, הרואה את עצמו כילד טוב, דוחה מעליו הורה מיטיב?
אותו ילד מדחיק את הזכרונות הטובים עם ההורה המנוכר ומייצר לעצמו תפיסה של הורה שכולו רע, הצדקה לאותה מחיקה.
הילד מפתח דילוזיה. עיוות של המציאות. המיינד של הילד ממציא נראטיב חליפי, שקרי, לגבי היחסים שהיו לו עם ההורה המנוכר בעבר. הנראטיב השקרי נותן לו הצדקה לניתוק הקשר “מדובר באבאמא שהתעללו בי וניתוק הקשר מגיע להם. אני עושה כל מה שילד טוב צריך לעשות”. מדובר בעיוות של המציאות, בנארטיב שקרי, אבל הילד לא מרגיש או חושב שהוא משקר. הוא בטוח שהוא דובר אמת. מדובר בעצם בשינוי אישיות של הילד על ידי ההורה המנכר.

מה אפשר לעשות?

התערבות במצבים של ניכור הורי יכולה להוביל לפתרון הבעיה-  סמכות חיצונית שעומדת על שלה יכולה לעשות את ההבדל. החלטות שיפוטיות, סנקציות, טיפול.
במערכת המשפט והרווחה לומדים היום יותר על ניכור הורי והטיפול מתחיל גם הוא להיות החלטי יותר בהתאם.

אפשר לטפל בפיצול הזה שעובר על הילד בטיפול על ידי פסיכותרפיסט או פסיכולוג המומחה לטיפול בניכור הורי (פסיכולוג המומחה ב-FAMILY SYSTEM THEORY) על מנת לתווך לו מחדש את העולם האמיתי בו הוא חי ולתת לו כלים להתמודד מול ההורה המנכר.

הטיפול בילד הוא כמובן רק חלק אחד מטיפול משפחתי, אליו יש לרתום גם את ההורה המנכר (עד הרחקת הילד ממנו במידה ואין שיתוף פעולה מצדו) ומתן כלים להורה המנוכר כיצד לחדש את הקשר עם הילד. (אבל כל זה לא יצליח אם לא יתבצע זיהוי של מערכות הרווחה והמשפט, ותמיכה שלהם בתהליך הטיפולי, למשל ע”י קביעת סנקציות. )
מה יכול לעשות ההורה המנוכר עצמו? טיפים של טיפ- טיפה….

גבש לעצמך עקרונות שעל פיהם אתה רוצה לפעול, ובדוק את עצמך כל פעם מחדש.

קבל עזרה – קח מטפל טוב שיכול לעזור לך לעבור את זה ולהנחות אותך לגבי הקשר עם הילדים.

הקף את עצמך במעגלי תמיכה; משפחה, חברים, או הצטרף לקבוצות תמיכה של הורים מנוכרים.

לעולם אל תוותר על מאמצי חידוש הקשר עם הילד שלך. ברגע שאתה תפסיק לשלוח הודעות, תפסיק להגיע לפעילויות שלו, תזנח את יצירת הקשר אתו – זה יחזק את מה שההורה המנכר אומר לו – שלא אכפת לך ממנו ואתה לא מתעניין בו.

אל תדבר רעות על ההורה המנכר, זה רק מגביר את הקונפליקט ומחזק את ההרגשה אצל הילד שהוא צריך לבחור צד.

ניכור הורי הוא התעללות, וזו מתפתחת הכי טוב כשהיא מוסתרת. לא מדוברת. לא ידועה.
אולי המילה שלכם היא שתשפיע ותעזור לעצור ניכור אצל משפחה אחת, אצל הורה גרוש נוקם אחד, אצל ילד אחד שעומד להתנכר לאחד מהוריו ולבחור בשני. אל תשבו על הגדר.

 

https://www.facebook.com/nikurhori/

החומר באחריות הכותבים בלבד. בכל מקרה ספציפי רצוי להתייעץ עם עו”ד המתמחה בתחום.