בחן את עצמך

בחן את עצמך

לא רק להורים קשה לדבר על גירושין…  אז כמה אתם באמת אומרים להם את מה שאתם מרגישים?

(סמנו את התשובה הנכונה)

אבא שלכם עבר דירה לפני שלושה שבועות.היום אמא אמרה לכם שאתם נראים עצובים ושאלה אם אתם רוצים לדבר על זה.

  1. אתם אומרים “היה לי יום רע” כי אתם פוחדים שאם תזכירו את המילה “אבא” אמא תתחיל לבכות.
  2. אתם הולכים. אמא רוצה שאני אגיד לה למה אני עצוב/ה? בחיים לא- היא רצתה להתגרש!
  3. “לא תודה” אתם אומרים ומחייכים “אני בסדר.”
  4. אתם אומרים, “כן,” ואומרים לה מה מטריד אותכם.

 

בחודש שעבר, אבא שלכם עזב את אמא שלכם כי יש לו חברה חדשה. עכשיו הוא רוצה שתפגשו אותה.

  1. אתם אומרים שאתם מאד עסוקים השבוע ואין לכם זמן.
  2. אתם אומרים, שאתם שונאים אותה ושתמיד תשנאו אותה ושאתם גם שונאים אותו.
  3. אתם אומרים, “בסדר” ומתכננים להיות חולים.
  4. אתם אומרים, “לא” כי אתם מאד כועסים על מה שהוא עשה ושאתם לא מוכנים עדיין לפגוש אותה.

 

שאלה אחת מציקה לכם כל השבוע: “אנחנו נעבור דירה?” ועכשיו אמא באה להגיד לכם לילה טוב.

  1. אתם אומרים, “אני אוהב/ת את החדר שלי.”
  2. אתם אומרים, “איזה עוד דברים נוראים אתם הולכים לעשות לי?”
  3. אתם רק מחייכים ומחבקים אותה. אם תהיו מאד מתוקים ותעזרו יותר אולי היא תחליט שלא עוברים דירה.
  4. אתם אומרים, “אמא, אנחנו נעבור דירה?”

 

כשאמא באה לאסוף אתכם מאבא, הם נקלעים לריב גדול. אחרי שאתם הולכים אמא אומרת, “איזה אידיוט, אתם לא שמחים לחזור הביתה?”

  1. אתם לא אומרים כלום.
  2. אתם צועקים, “אתם הורסים לי את החיים, אתם רק חושבים על עצמכם.”
  3. אתם אומרים, “כן” אבל כשאתם מגיעים לבית של אמא אתם נכנסים לחדר ובוכים.
  4. אתם אומרים, “אל תערבו אותי בריבים שלכם. זה עושה לי מאד רע. ובבקשה אל תקראי לאבא שלי בשמות לא יפים לידי”

 

תשובות:

אם רוב התשובות שלכם הן 1:
אתם כנראה הטיפוס המתחמק…
אתם נמנעים מלהעלות נושאים כואבים. אתם חוששים שהשאלות שלכם יעציבו אנשים. אתם זורקים מדי פעם רמזים ומקווים שההורים שלכם, או אנשים קרובים יבינו לבד. האם זה עובד? לצערנו, לא. אל תהפכו את החיים למשחק של ניחושים. תשנו את כללי המשחק ותתחילו לדבר.

 

אם רוב התשובות שלכם הן 2:
אתם כנראה הטיפוס התוקף…
הכעס שלכם גורם לכם להתפוצץ, תרגעו, או תתרחקו. אולי יש לכם סיבות טובות לכעוס, אבל לעולם לא תעזרו להורים שלכם להבין בעיה אם לא תדברו עליה איתם. אל תתקפו ותאשימו. נסו במקום להתחיל משפט עם המילים, “אני מרגיש/ה  ש…”  או  “אני חושב/ת ש…”

 

אם רוב התשובות שלכם הן 3:
אתם כנראה הטיפוס השחקן…
אתם מעמידים פנים שהכל בסדר כשבעצם הכל לא בסדר. אולי אתם מקווים שאם תראו שמחים ושהכל בסדר איתכם תוכלו לגרום לזה שדברים לא טובים יקרו. האמת, שההתנהגות הזאת מאד מבלבלת את ההוירם שלכם. כשאתם אומרים ששום דבר לא מפריע לכם, הם יחשבו שהכל בסדר איתכם טזה כמובן, לא נכון. אל תשחקו כאילו הכל בסדר. פשוט תהיו אתם.

 

אם רוב התשובות שלכם הן 4:
אתם כנראה הטיפוס הישיר!
אתם עושים עבודה טובה בלומר מה אתם מרגישים ומה אתם רוצים. נכון, לא כל שיחה תסתיים במה שאתם רוצים לשמוע ולא מכל שיחה תצאו מרוצים, אבל זה בסדר גמור. ונכון, לפעמים הדברים שתגידו יעציבו את הוריכם וגם זה בסדר גמור, הכי חשוב שתגידו את מה שאתם באמת מרגישים ותהיו נאמנים לאמת שלכם. דברו באופן פתוח, עם ביטחון ובצורה מכבדת כלפי האנשים שאתם אוהבים. וזה יעזור לכם לעבור כמעט כל קושי.