מה אני מרגיש

מה אני מרגיש

פחד

כשההורים שלכם גרים בשני בתים שונים אתם לא יכולים להיות עם שניהם באותו הזמן. זה לוקח זמן להתרגל לזה. אבל אל תחשבו שאתם עומדים לאבד את את אחד מההורים שלכם. הקשר שלכם עם כל אחד מהם הוא חזק מאד. ההורים שלכם אוהבים אתכם והעובדה שהם יגורו בשני בתים נפרדים לא תשנה את זה בכלל. ההורים שלכם מתגרשים אחד מהשני. לא ממכם.

מה עושים?

תשאלו שאלות– דברו עם ההורים שלכם. תשאלו אותם מה הולך להשתנות. איפה תגורו ומתי תראו כל אחד מהם. תגידו להם מה אתם רוצים (ואם זה קשה לכם, אתם יכולים לכתוב את הכל על דף לפני) . תבקשו מההורים שלכם לוח חודשי ובקשו מהם שיעזרו לכם למלא בו את הימים בהם תהיו אצל כל אחד מהם.  זה מאד מקל כשרואים את הכל מול העיניים.

בקשו מהם הבטחה-  בהתחלה זה מאד מוזר שההורים חיים בשני בתים נפרדים. אבל ההורים שלכם מסוגלים לנהל כל אחד את הבית שלו. אם יש לכם ספק אתם יכולים להגיד להם שאתם פוחדים שלא תסתדרו. תנו להם את האפשרות להרגיע אתכם ולהגיד “אנחנו נהיה בסדר גמור” וככל שהזמן יעבור אתם תראו שזה באמת כך ואתם מסתדרים

 

אשמה

אין סיכוי בעולם שאתם אשמים בגירושין של ההורים שלכם. לא משנה מה עשיתם או מה לא עשיתם. לא משנה מה אמרתם או לא אמרתם. וממש לא משנה אם ההורים שלכם רבים עליכם. וגם אם מישהו יגיד לכם- “בגללכם הם רבים עכשיו” תדעו שזה לא נכון.

ילדים לא גורמים לגירושין של ההורים שלהם– הורים יכולים לא להסכים בענינים שקשורים לילדים גם כשהם נשואים באושר. הבעיה האמיתית היא שמערכת היחסים הזוגית של ההורים שלכם נגמרה. זה קשור לבחירות והחלטות שלהם בלבד- לא שלכם. אתם לא גרמתם לזה ובטח אתם לא יכולים לתקן את זה.

אז למה אתם מרגישים אשמים? אתם אולי יודעים בפנים שזו לא אשמתכם אבל עדיין מרגישים אשמה, למה? מאותה סיבה שאתם מרגישים אשמים שאתם למשל, לא באים לעודד את החברים שלכם במשחק כדורגל חשוב והם מפסידים.  לאנשים יש אמונות תפלות. זה אומר אמונות שהן לא מציאותיות. אנחנו הרבה פעמים חושבים שההתנהגות שלנו משפיעה על מה שקורה, כשהיא לא משפיעה.

מה עושים?

אל תשמרו את הרגשות האלו בבטן. דברו עם ההורים שלכם ותנו להם להסביר לכם מה באמת קורה. אחר כך תגידו לעצמכם כל הזמן, “זו לא אשמתי, זה רק בראש שלי” עד שתאמינו בזה. ילדים לא אשמים לעולם בגירושין של ההורים שלהם.

 

בילבול

אין רגש אחד שהוא הרגש הנכון להרגיש כשההורים מתגרשים.  אפשר להרגיש גם הקלה גם עצב וגם לא להרגיש כלום. מרגישים הקלה כשהגירושין הביאו לסיום של תקופה קשה עם הרבה ריבים וכעסים. ואז פתאום נהיה יותר רגוע, יותר שקט, אין מתח ואפשר לנשום.

עצב כי כשהורים נפרדים זה עצוב כי זה נגמר. כמו שבכל פרידה יש עצב. ועצב גורם לבכי. זה אפילו חשוב לבכות, כי זה חלק מלפרוק את העצב הזה. אם תתאפקו ולא תתנו לבכי לצאת, הדמעות עלולות להשאר כלואות בבטן למשך הרבה שנים.

ואפשר גם לא להרגיש כלום. זאת אומרת, אדישות. זה קורה משום שכשיש הרבה רגשות שמציפים אותנו במשך היום וזה גורם לנו לכלכ כך הרבה מחשבות ודאגות אז אנחנו מתעייפים. גם הראש וגם הלב רוצים לנוח קצת ואז הם נסגרים.כל זמן שזה זמני זה בסדר גמור.

אז עכשיו אתם בטח שואלים- אם אנחנו גם שמחים גם עצובים וגם אדישים, זה אומר שאנחנו מבולבלים? לא. זה אומר שאתם עוברים דרך כל מיני רגשות שיעזרו לכם להבין את המצב החדש ולהתרגל אליו.

מה עושים?

חשוב שתמשיכו לדבר עם ההורים שלכם ולפגוש חברים ולהמשיך את כל הפעילויות הרגילות שלכם. תסמכו על עצמכם ואל תחששו להגיד את מה שאתם מרגישים. זה יעזור לכם להרגיש טוב יותר.

 

כעס

כשמרגישים פגועים זה גורם לרגש חזק של כעס. יכול  להיות שאתם שואלים את עצמכם, “איך ההורים שלי עושים משהו שגורם לי להרגיש כל כך רע? אני סמכתי עליהם ועכשיו הם הורסים לי את החיים.  אם הם היו אוהבים אותי באמת הם היו רואים כמה זה כואב לי והיו מפסיקים.” וככל שאתם יותר ויותר חושבים על זה, אתם יותר ויותר כועסים על זה.

מה עושים?

זה לגמרי בסדר לכעוס, וחשוב שתגידו להורים שלכם את הדברים שמכעיסים אתכם. כי כשמוציאים את הכעס החוצה מרגישים הרבה יותר טוב ולאט לאט, הכעס יחלש.

יש כמה דברים נוספים שיכולים לעזור לכם בינתיים ולגרום לכם לפרק את הכעס:

  • תשתפו חברים טובים- תגידו להם שאתם עוברים תקופה קשה וקשה לכם, ושאם אתם במקרה הכעס שיש לכם יגרום לכם להגיד להם משהו לא נחמד או שפוגע בהם, שיגידו לכם.
  • תכתבו יומן, או מכתב אפילו כזה שלא שולחים אותו לאף אחד עם שלוש שאלות: למה אני כועס/ת? למה זה מכעיס אותי? ומה אפשר לעשות בקשר לזה?
  • דברו עם מישהו שאתם סומכים עליו- בני דודים, אחים גדולים, סבא או סבתא, יועצת בית ספר או המורה, זה מאד מרגיע ועוזר לסדר את המחשבות.
  • תעשו פעילויות שעוזרות לכם להוציא אנרגיה- כמו פעילות ספורטיבית, ריצה, משחק עם כדור, אפילו לקחת כדור וממש להטיח אותו על קיר כמה פעמים. זה עוזר לשחרר את הכעס.